למרות התלונות והביקורות: סולברג ימונה לתפקיד משנה לנשיא בית המשפט העליון

שופט בית המשפט העליון נעם סולברג צפוי להיות מושבע היום לתפקיד סגן הנשיא, לאחר שנבחר בידי הוועדה לבחירת שופטים בחודש ינואר. הן בחירתו לתפקיד המשנה והן בחירת השופט יצחק עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון מסמנות את העדפת שיטת ה"סניוריטי" בידי הוועדה לבחירת שופטים. בחירה זו נעשתה על רקע מתח בין שר המשפטים, יריב לוין, ובין חברי הוועדה בשל פרסומים על חשד לניגודי עניינים וחשד לעבירות בנייה מצד נשיא בית המשפט העליון עמית, ועל רקע הגשת קובלנה נגד השופט בידי השר לוין.

אך הנשיא עמית אינו היחידי אשר עמד בעין הסערה בעת התכנסות הוועדה לבחירת שופטים. גם נגד השופט סולברג הוגשו בקשות מנומקות להתנגד למינויו לתפקיד המשנה לנשיא בית המשפט העליון. עניין זה פורסם ברמת גן נט. כזכור, עיקר המחלוקת היתה סביב העובדה כי השופט סולברג אינו מכבד בעלי דין מסויימים המופיעים בפניו בכך שהוא מכנה אותם בפסקי דינו ובהחלטותיו לא כבעלי דין אלא, באופן חריג, מפתיע ומזלזל בשמם הפרטי בלבד. כך, במקום "עותר", "מבקש", "מערער", מופיעים בפסקי הדין של השופט סולברג שמותיהם הפרטיים של בעלי הדין, באופן בלתי מקובל. 

הטענה היתה כי השימוש בשם הפרטי יוצר החרגה, הקטנה והנמכה של בעלי הדין, ומשכך, יש בשימוש זה משום הכרת פנים ומשוא פנים, שכן כינוי בעל דין בשם פרטי בלבד מפלה אותו אל מול בעלי דין אחרים בהליכים אחרים או בהשוואה לבעלי דין מהצד השני באותו הליך. התברר כי במקרים מעטים ביותר (אחוז וחצי מפסקי הדין וההחלטות של השופט סולברג בשנת 2023) השתמש השופט בשם פרטי עבור בעלי דין, נתון המלמד על חשש ממשי למשוא פנים כלפי בעלי דין מסויימים, מקבוצות מסויימות בעלי סממנים ייחודים. 

במיוחד עלה שהשופט סולברג מכנה לעתים בעלי דין ערבים בשמות פרטיים: למשל, "סועאד", "עלי", "מוחמד", "אחמד", "סאוסן", "שורוק", "נור", "מונא", "נאזם". במקרה אחד בולט שערכאות נמוכות מכנות את בעלי הדין "מבקש" או "משיב", או "נאשם" ואילו השופט סולברג קורא להם בשמות פרטיים. בעלי דין מגלים לא רק שהשופט סולברג פוסק נגדם אלא גם שהוא מכנה אותם באופן מקטין ומזלזל בשמם הפרטי, בלא כל הנמקה, ותוך חריגה ממה שקורה במערכות משפט שונות בעולם, אשר אוסרות על שימוש בשם פרטי בהליך משפטי ומתירות רק שימוש בתואר ושם משפחה. 

עוד התברר, שהשופט סולברג לא מכבד זכויות של בעל דין במהלך ההליך. למשל, בקשה של בעל דין במהלך הליך עתירה בפני השופט סולברג לא נידונה ולא נענתה כלל. הדבר מנוגד לכללי האתיקה, כפי שנוסחו בידי נציב תלונות הציבור על שופטים בשעתו, כי "הכלל שאין עליו עוררין הוא, כי על כל בקשה המוגשת במסגרת הליך זה או אחר יש ליתן החלטה". במקרה שהוגש לוועדה לבחירת שופטים הוצגה פגיעה של ממש המתבטאת באי הכרעה בבקשת בעל דין להציג מסמכים שהיו נחוצים במסגרת עתירה לבג"צ. מסמכים אלו היה בכוחם להכריע בשאלת העתירה, והיא תקפות פסק הדין עליו חתמה חברת המותב השיפוטי יום בלבד לאחר שמונתה אליו, מבלי שקראה את כל החומר בתיק. אך השופט סולברג בחר שלא להכריע בבקשה, למרות שהתבקש לעשות כן כמה פעמים, ולא הכריע בשאלת תקפות פסק הדין בנקודה זו. למרות טענות קשות אלו של משוא פנים נגד בעלי דין ופגיעה בזכויות דיוניות של בעלי דין, החליטה הוועדה לבחירת שופטים להתעלם מההתנגדויות ולא לדון בהן, ולבחור בשופט סולברג למשנה לנשיא בית המשפט העליון.