העתיד שלנו: האם ה-AI מאיים על מקומות העבודה שלנו? כתבה פתוחה לתגובות.
02.09.25 / 18:26
אחת השאלות שמעסיקות את כולנו הוא האם טכנולוגיית ה-AI מאיימת על המקצוע שלנו והאם בעתיד תוכל הבינה המלאכותית להחליף אותנו בעבודה?
אמנם, אין בכלל ספק, כי הטכנולוגיה בכלל וה-AI בפרט, חוסכת שעות עבודה רבות בייעלה תהליכים שבעבר צרכו הון אנושי ניכר. ובכן, זהו איום על מאפייני העבודה הקיימים בהחלט אך גם לא פחות מכך הזדמנות גדולה לעובדים שהרי ה-AI בא גם עם יכולות חדשות שמאפשרות להציע מוצרים ושירותים חדשים. אלה יוסיפו עבודה לא פחות משהם מאיימים על עבודות קיימות.
כך למשל, יוכלו רואי החשבון לשלב בעבודתם כלי AI כדי לבנות תוכניות עסקיות, לערוך ניתוחים פיננסיים וניתוח דוחות כספיים, לנתח סיכוני בקרה, לבחון שווי חברות תוך השוואה רחבה ומעמיקה בין חברות, לערוך ניתוחי שוק ולהציע עוד תובנות שבעבר עלתה הכנתם סכומים גדולים ולכן הביקוש להם היה מצומצם. כיום באמצעות כלי ה- AI עלות הכנת הניתוחים ירדה משמעותית ועל כן סביר כי הביקוש אליהם יעלה משמעותית. גם המחלקות האסטרטגיות במשרדי רואי החשבון יוכלו לבנות תוכניות אסטרטגיות אפקטיביות יותר שיכולות לנצל את יתרונות הבינה המלאכותית לצורך אופטימיזציה של תהליכים עסקיים, שיפור חווית הלקוח וניהול סיכונים וכך לחדור לשוק העסקים הקטנים בו הם כמעט שלא פועלים כיום.
במילים אחרות, כלי ה-AI משדרגים את מערך המוצרים והשירותים שיכולים אנשי מקצוע להציע, מוזילים את עלותם הכנתם ולכן מאפשרים לחדור לשווקים ולענפים שבעבר היה להם לא כלכלי לשרת. מכאן גם ברור שהביקוש לעבודתם של אנשי המקצוע יוכל אף לגדול ובאופן משמעותי.
בה בעת, העולם המערבי חווה גידול ניכר בתוחלת החיים לצד האטה בקצב הילודה. שתי ההתפתחויות הללו הביאו לתהליך מתמשך של ירידה ביחס התלות. היינו, היחס שבין מספר האנשים בגילאי עבודה (15 עד 67) לבין מספר האנשים שמחוץ לגילאי עבודה. יחס זה צונח באופן משמעותי במערב ובמדינות כמו גרמניה וצרפת הוא מחייב יבוא בלתי פוסק של כוח עבודה זר על בעיות ההשתלבות הקשות שלו. הקנצלר הגרמני התראיין לא מכבר וקבע כי גרמניה ייבאה כמויות אדירות של אנטישמיות דרך העובדים הזרים שקלטה בעשור האחרון. למערב זו ברכה אדירה על רקע הסיכונים הגדולים באובדן הזהות המערבית פועל יוצא מפערי התרבות בין המהגרים לבין המקומיים. מהגרים שרובם מגיעים מתרבויות לא מערביות.
בישראל יש תופעה נוספת שבה עקב העיוותים הרבים במשק המדינה (המונופולים, היבואנים הבלעדיים, מחירי הדיור, עיוותי המיסים וחוסר היעילות הממשלתית) אנו נדרשים לעבוד הרבה יותר ממה שנדרשים לעבוד במערב. העבודה הזו חסרת תכלית. אם נוכל לאמץ כלי AI במשק ולהפחית את ממוצע שעות העבודה לרמה המערבית נוכל לחסוך את אובדן המשרות הצפוי.
לסיכום, ה-AI מהווה אתגר והזדמנות. מי שלא ייערך יישאר מאחור ויפסיד את העסק או העבודה שלו. אך מדינה שגורמי הממשל, העסקים והאקדמיה שלה ישכילו להיערך ולהכשיר את כוח האדם להשתמש בכלי AI תוכל לצאת נשכרת ולהעלות את רמת החיים שלה.
הבחירות הבאות בישראל לא יקבעו רק מי ינהיג את המדינה לאחר המלחמה – אלא האם נצליח לממש את הבטחת הAI – לשגשוג, פריון וחיים טובים יותר, או שנידרדר לעוד עשור אבוד של בזבוז, עייפות ואובדן כישרון. בדיוק כפי שההנהגות הקודמות מימין ומשמאל לא השכילו לאורך כל העשור ומחצה האחרונים לנצל את הכישרון האדיר של אזרחי ישראל ליצור צמיחה גבוהה וכלכלה מצוינת.
