מבנה עתיק נחשף בתל חברון ומתוארך לתקופת בית שני
30.04.26 / 09:38
בקרוב צפוי להסתיים פרויקט שימור מרשים, על ידי צוות משמרים של רשות הטבע והגנים, במקווה הטהרה הגדול מסוגו בארץ, בתל חברון - אחת מהערים הקדומות בעולם. המקווה שמתוארך לתקופת בית שני, נחשף בשנת 2014 על ידי קמ"ט ארכיאולוגיה, בניהולם של ד"ר עמנואל אייזנברג ופרופ' דוד בן שלמה, בנפח של כ-200 מ"ק, והוא מורכב משני חלקים עיקריים: חלל מדרגות רחב ומערה פנימית חצובה בסלע. גודלו ועיצובו הייחודי, מעידים על חשיבותו בתקופה הרומית הקדומה ועל מרכזיותה של הטהרה, בחיי הקהילה היהודית בסוף ימי בית שני.
לדברי איליה בורדה, מנהל אתר תל חברון ברשות הטבע והגנים, פרויקט השימור וההנגשה בתל חברון עדיין לא הסתיים, אולם הנגשת המקווה למבקרים נועדה לאפשר חוויה מוחשית של אורח החיים היהודי בתקופה זו. המבקר יוכל להיחשף למשמעותו של מקווה טהרה, להבין את מקומו בחיי היום-יום ולחוות לרגע את המציאות הדתית והחברתית של אותה תקופה.
הפרויקט מוסיף נקודת עניין משמעותית לאתר ומעמיק את חוויית הביקור בו. במסגרת פרויקט ההנגשה, בוצעו פעולות שימור מורכבות בתוך החלל הפנימי של המערה. פעולות שכללו את שימור שכבות הטיח העתיקות שחיפו את דופנות המקווה, טיפול בסדקים בסלע לייצוב המבנה ומניעת הדרדרות נוספת, וניקוי עמוק שהצטבר לאורך השנים. הפרויקט, שלווה על ידי מהנדס ואדריכל שימור, הציב אתגרים מקצועיים משמעותיים, בהם שימור גרמי המדרגות וראשי הקירות ומערכת לניקוז מי הגשמים בחורף, תוך הקפדה על השרידים המקוריים והשלמות האותנטית של מכלול המקווה כולו, ולשימורו לדורות הבאים.
ברשות הטבע והגנים מוסיפים, כי תל חברון הוא אחד האתרים ההיסטוריים החשובים בארץ. האתר משמר שרידים מרשימים של יישוב יהודי מהתקופה הכנענית ומתקופת בית ראשון, לצד ממצאים קדומים מתקופות הברונזה והברזל. התל שוכן על המדרונות הדרומיים של תל חברון המקראי, במרחק כ־1.5 ק"מ ממערת המכפלה. מדובר במוקד עניין ארכאולוגי, היסטורי ונופי כאחד.
בין הממצאים הבולטים שנחשפו באתר עד כה: חומה כנענית אדירת ממדים מתקופת הברונזה הקדומה (כ־2,700 עד 2,400 לפנה"ס). חומה זו מכונה גם "חומת הקיקלופים" והשתמרה לגובה של כ־4 מטרים לאורך עשרות מטרים. באתר נחשפו גם ביצורים מהתקופה הישראלית (המאות ה־8 עד ה־7 לפנה"ס), רחוב מדורג מרוצף אבן מהתקופה הרומית הקדומה, בית יוצר לכלי חרס וכבשן עתיק. כמו כן נמצאה באתר גת רחבת ממדים, ששימשה לייצור יין ושמן בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. "חברון היא אחת מארבע ערי הקודש בארץ ואחת הערים העתיקות בישראל. היא שזורה בהיסטוריה היהודית לאורך דורות רבים. אתר תל חברון שוכן על התל של חברון ההיסטורית, וניתן לראות בו שרידים מתקופות קדומות", אומר אילן כהן, ממונה מורשת מחוז יו"ש ברשות הטבע והגנים.
באתר התגלו לאורך השנים ממצאים ארכאולוגיים מרתקים. ביניהם שבר לוח טין מהתקופה הכנענית, ועליו כתובת של רשימת צאן בכתב יתדות בשפה האכדית. כמו כן נמצא חותם הנושא את הכתובת "שפטיהו [בן] סמך" בכתב האופייני לתקופת בית ראשון. באתר נחשפו גם שברי ידיות כדי חרס ועליהן הכתובות "למלך" ו"למלך חברון" בעברית, וכן מטבעות מתקופת מרד בר כוכבא ועוד.
"הממצאים הארכאולוגיים מעידים כי העיר נוסדה כבר בתקופת הברונזה הקדומה, והייתה מרכז כנעני חשוב באזור גב ההר. על פי המסורת המקראית, חברון הייתה מקום מושבו של אברהם אבינו. מהתקופה הישראלית התגלו באתר ממצאים המעידים על נוכחות יהודית בתקופת בית ראשון. בתקופה הרומית הקדומה התרחבה ההתיישבות אל מחוץ לחומות, הוקם רחוב מדורג ונבנו מתקנים תעשייתיים ומקוואות טהרה. בתקופות מאוחרות יותר הוסבו חלק מהמתקנים לשימושים אחרים, בהם בורות מים ומתקני ייצור חקלאיים" מסכם כהן.
